טיול שורשים או טיפול שורש

אבא שלי עבר את גיל 80, איבד את אמא שלו בגיל 3 במרוקו ועלה לארץ עם הסבים ודודו, בחייו הארוכים חווה הרבה אבדן, בדידות וטראומות.

מהנקודה הזו, הוא מתכנן וחוסך כל חייו לקחת את שתי בנותיו בגילאי החמישים, ושלוש נכדותיו למסע במרוקו.

כבר משלבי התכנון המוקדמים, הבנתי שקל, זה לא יהיה.

אני, לקחתי על עצמי את התכנון והניהול של כל החלק הטכני, כי זה מה שאני עושה למחייתי.

בנותי, פינו את הזמן והואילו להצטרף ברגשות מעורבים.

אחותי, צריכה לחבור אלינו מארצות הברית, שזה כשלעצמו סיפור.

ואבא שלי, פרד עקשן, עם תכניות למסע שלא תואמות את התקופה, מגוון המשתתפים ורוח הנסיעה, שמבחינתי צריכה להיות הזדמנות לבונדינג ובילוי משותף, שאולי לא נוכל לעשות שוב יחד.

וככה, כבר משלב התכניות, ניצוצות מתחילים לעוף לאוויר, אני מתוך רצון לייצר חוויה טובה לכולם ומהמקום שרוצה לרצות את כולם מאבדת כוחות לשנות תכניות כל חודשיים כי למישהו לא מתאים משהו... וכל זה תחת תקופת אי וודאות של טיסות שמתבטלות ללא התראה.

אני רואה הזדמנות להפוך את הטיול הזה, לטיפול שורש. ממשפחה שבקושי מתקשרת זו עם זה... לשבוע של ביחד, בו לא תהיה ברירה, אלא להתחיל לדבר ולתקשר.

48 שעות לפני יציאה. כל ההכנות הושלמו, המסלול נקבע, שיחות הכנה לכל המשתתפים בוצעו. ולאחר כל כך הרבה זמן אפשר לומר שכולם ערוכים, מוכנים, ומתרגשים.

עכשיו אני לוקחת נשימה עמוקה ומתכוננת ל10 ימים שיכולים להיות ערבוב של חוויות, רגשות, והתמודדויות.

יום 1 מרקש

היום הראשון הוא תמיד יום קשה, בכל נסיעה ובפרט עבור קבוצה לא הומגנית. לא אשקר, היה יום קשוח במיוחד, הטיסה עברה בשלום, מעברים חלקים, למדתי לדעת שלאבא שלי ואחותי אין מושג קלוש בדבר הזה שנקרא נסיעות, וזה קצת הוציא אותי מאיזון.

הגענו למרקש, מלון סבוי התגלה כהפתעה טובה, הבנות עפו עליו, כי יש בו הכל וברמה גבוהה. צמוד למרכז קניות קטן עם קומת אוכל, ארקייד, סופרמרקט של קרפור, בודהה בר, מועדון w club ודקות נסיעה לתוך העיר. במלון בריכות, ספא פינת תה ובכלל אווירה נהדרת ויוקרתית .

סיבוב בעיר לימד אותי שזו עיר שקצת קשה עבורי, ואם אתם אנשים עם לב וחמלה לבעלי חיים... העיר הזו לא בשבילכם.

החלק הנחמד והססגוני של השווקים, המבנים בצבע חמרה, תבלינים וצמחי מרפא כן הצליחו להלהיב...ואם אצטרך למצוא דבר אחד שהיום הזה תרם לחיי הוא שלמדתי שזעפרן הוא אחד התבלינים עם הכי הרבה סגולות מרפא.

מסתבר שהוא נוגד חמצון חזק ביותר, מסייע באיזון הורמונלי, מסייע בבעיות עיכול, מסייע בשיפור מצב רוח וחשק מיני. בקיצור זה הסופר תבלין. ומהיום כל בוקר יתחיל בתה עם זעפרן.

יום 2 מרקש

פתחנו את הבוקר בהליכה בפארק מנארה, מטעי זיתים בשני צדדיו, ובריכת מי גשמים שמספקת מים למטעים.

המשכנו לארמון באהיה, שהוא הארמון המפורסם והמעוצב בצורה האופיינית למרקש ולריאדים שבה.

היה עמוס תיירים אך שווה ביקור.

ביקרנו בבית הכנסת היהודי שנמצא במלאח, שם היה הרבה יותר ריק ונינוח, נשאנו ברכה ותפילה עם כמה תמונות לאלבום.

גולת הכותרת של היום היתה השוק, כל העיר הזו שוק אחד גדול מלא בסמטאות, ססגוני שופע בכל טוב ובאווירה נעימה ומסבירת פנים. גם לישראלים מאד בטוח ונעים להסתובב.

בערב יצאנו למסעדה אותנטית לבושות כפתנים מרוקאים, בעיקר בשביל האווירה. האוכל, לצערי הוא אכזבה גדולה במרוקו, שכחו כל מה שאתם מכירים מהארץ. הסלטים ללא טעם. העוף סביר והדבר היחיד ששווה זה התה והעוגיות.

לילה של יום מושלם הגיע. נרשמה הצלחה ליום 2.

יום 3 - אנימה, אטלס ואוריקה

יצאנו בשני לנדרוברים מדוגמים לעבר עמק האוריקה והאטלס. במהלך החקר שלי נתקלתי בגן בוטני שנקרא אנימה ונמצא על הדרך. היה לי ספק אם מתאים להכנס אליו, כי רבים לא עוצרים בו, אך זו היתה עצירה נדירה.

גן בוטני מדהים ועמוס צמחיה וצל, ובו משובצות יצירות אומנות של אנדרה הלר. כל יצירותיו הן סוג של הומג' לאומנים ויצירות ידועות.

המשכנו לאוריקה, חייבת להודות שקצת נפלתי למלכודת תיירים כי התמונות נראות מבטיחות, אך בפועל המקום נחמד בלבד, יושבים על שפת הנחל, אין ממש מה לאכול או לשתות ותוך כדי עטים עלינו סוחרים ורוכלים... בקיצור עצירה למיץ תפוזים והלאה ליעד הבא.

מה שכן הדרך מאוריקה לאימליל ארוכה פתלתלה אך עם נוף מדהים לכל אורכה. אז בכל זאת לא סתם הגענו משם.

באימליל קיבל אותנו מוחמד ואירח אותנו בביתו כולל תה מקומי וארוחת קוסקוס שהיתה די טובה.

יצאנו מביתו ברגל ועשינו טרק של חצי שעה במסלול לא קשה במיוחד, רובו במורד, מתאים לילדים. את סבא שלחנו ברכב למטה.

מבחינתי זה היה השיא של היום. אחלה הליכה בנוף ומזג אוויר מושלם.

את היום סיימנו בדומיין דה לה רוזרי, גן ורדים עצום בו יש חדרי אירוח יפים ומרווחים, שטח ציבורי גדול ומטופח, עם שבילי הליכה ופינות קסם. משתרע על 25 דונמים של צמחיה, מים זורמים, עצי פרי, גינת תבלינים ועוד הרבה מקומות יפים ומעוצבים. ארוחת בוקר חביבה, מוגשת לשולחן, בסך הכל סבבה. ארוחת ערב צרפתית במיוחד 3 מנות, כולן היו נהדרות.

המקום מעולה לאוהבי טבע ופרחים. ובכלל לריטריט ומנוחה.

יום מדהים, האנרגיה שלי פה היתה בשמיים, אני צריכה טבע. זה כבר ברור.

יש באזור עוד כמה מלונות שווים

Kasba Tamadut

Kasba Ourika

יום 4 - אגפאי

בוקר רגוע להנות מהרוזרי, יצאנו בצהרים לעבר המדבר, נוף מתחלף לאט למדברי יותר. חלפנו בדרך בעיר אסני, בה אפשר להחליף כסף ולרכוש מים וחטיפים. המשכנו דרך כפרים שנפגעו מרעידת האדמה ב2023, מבנים שלמים נחרבו שם.

עצירה לצהרים באזור האגם lella takerkoust. אגם נחמד סביבו יש כמה מלונות עם מסעדות שאפשר לאכול בהם. אכלנו בle flouka מסעדה צרפתית, נוף לאגם אווירה טובה ואוכל טוב. שפשפו את הצרפתית שלכם או תנו לצ'ט לתרגם תפריט.

40 דקות משם כבר נמצא מדבר אגפאי, אנחנו לנים בyes we camp, מאד נחמד, חדרים סבירים, אזור ציבורי מהמם בריכה שווה ואזור מטורף לאירועים...יש הערב מסיבה והכל מסודר ונראה מושלם.

ארוחת ערב נמשכת כ3 שעות, עם מופעי מוזיקה, רקדנית בטן ומופע אש. האוכל היה דווקא די טוב. לילה טוב על המאהל. לא לפספס את הזריחה, זה החלק הכי יפה ביום שם.

ביננו, אגאפי זה מדבר יהודה, לא חייבים ללון בו, אפשר לבלות ערב בלבד. אבל דווקא שם נהננו מאד מהוייב, האווירה והזריחה.

יום 5 ארגן ואסווירה

יצאנו לדרך לכיוון אסווירה. עצירה בקואופרטיב ארגן. מהמם שם, ומלא בכל טוב, לא לפספס.

כבר אין עיזים על העצים מכיוון שהן פוגעות בתפוקה של העצים.

לא ניתן לשתול או להפרות את העצים, הם גדלים באופן טבעי בלבד באזורים מסוימים במרוקו. ובשנים האחרונות המדינה סובלת מבצורת קשה.

קיבלנו הסבר על תהליך ההפקה ועל התכשירים השונים. מעלף ובא לי לרכוש מהכל.

חיזקנו את הכלכלה והנשים.

הגעה לאיסווירה ב15.00

מלון mgallery ממוקם היטב, נחשב לאחד הטובים, אם כי יש לקחת בחשבון שרוב המלונות כאן ברמה נמוכה. או ריאדים בתוך המדינה. בשער מרקש ראיתי רליי שאטו שנראה נחמד. יחד עם זאת, כל המלונות במדינה עם מדרגות פסיכיות.

העיר מאד נחמדה, מלא סמטאות להאבד בהן, חנויות של אומנים ושל השפע הרגיל של מרוקו, בתי קפה, מסעדות, מוצרי ארגן ועוד.

לא לפספס ביקור בעיר, לא חובה ללון כאן.

* להתלבש חם, יש כאן רוחות מטורפות. ותפס אותנו קור לא צפוי.

רופטופ מהמם ומומלץ salute maroc משמש גם כמלון, כולו מעוצב בצבעוניות ייחודית ומשוגעת.

יום 6 המסע לקזבלנקה

יום נסיעה לפנינו, כ5 שעות לקזבלנקה, בדרך עצירות להתרעננות ולצהרים וגם עצירה בלוואלידיה, עיירת נוף נחמדה. מרוקו פינת יוון. הים כאן הוא האוקיינוס האטלנטי, ים מאד קשוח ולא מזמין. לראותו בלבד.

הכניסה לקזבלנקה בשעות הערב זה סיוט שלא נגמר, מהכניסה למלון ועד ההגעה לקח למעלה משעה.

כאן נשברתי, אבל ממש. בכי, התקף פניקה, מי לעזאזל עושה דרך כזאת רק בשביל לרצות אחרים.

והערב, אחרי שהתקלחתי, הרגעתי את העצבים ונחתי קצת, החלטתי שזו הנסיעה האחרונה שבה אני מרצה אחרים.

זהו, זה נגמר. ואולי לא רק לנסיעות, אולי זה גם מסר לחיים... תתחילי לעשות רק מה שטוב לך. הימים האלה עם הנסיעות הארוכות, היו מלכתחילה החרדה הכי גדולה שלי.

לילה רגוע עבר על כוחותינו, החלטנו להשאר במלון ולאכול שם. הרגיש קצת פחות בטוח בחוץ...

יום 7 קזבלנקה והמשך המסע

ביקור בככר מוחמד חמישי, מלאה יונים פיקצ'רס, נחמד. משם למסגד חסן השני, מסגד מאד מרשים ומיוחד, שוטטנו קצת, צילמנו ויצאנו לדרך צפונה.

מלונות מעולים בקזבלנקה: רויאל מנסור ופור סיזנס.

רבאט נמצאת כשעה נסיעה מקזבלנקה. העיר בה גר המלך, ניכר שהיא מאד מודרנית ומטופחת. המונומנט העיקרי כאן הוא המוזליאום. פנינו אליו.

נחמד מאד, מבנה מכובד, עם נגיעות של עמודים יווניים, לא יכולנו להכנס למבנה. המשכנו הלאה.

אם לא חובה, לא הייתי נכנסת לרבאט או קזבלנקה, אבל אם זה על הדרך. תפדלו.

אחרי כשעתיים נוספות של נסיעה הגענו לטנג'יר, ניכר כי זה מחוז אחר עם בניה וצורה אחרת של בניה.

טנג'יר היא העיר שבה מתחיל החלק הרגשי בנסיעה, ובדיוק בנקודה הזו נפתח משבר. לא כל כך משנה מה היה הטריגר, כי הוא היה צפוי, והאמת שקצת חיכיתי שיגיע, כדי לפתוח תקשורת חדשה.

המלון אל מינזה, בנוי בתוך מבנה מרוקאי קלאסי, קצת מיושן וחסר קלאסה... אבל לפחות המיקום קרוב למדינה ומשקיף לים, יש כמה מסעדות וחצר פנימית, ארוחת ערב ראשונה היתה די טובה.

בסוף הארוחה, החלטתי שאני לא נותנת לערב להסתיים בשתיקות מעיקות וריבים לא פתורים, ולכן החלטתי לפתוח את העניינים שנשארו באוויר, ושם בדיוק התחיל שיח פתוח. אחת פרשה בעצבים עוד לפני שהתקשורת התחילה להיות יעילה, אבל אחר כך, חל מפנה ומשהו מתחיל להסדק ולהחשף...המשך יבוא.

לילה טוב טנג'יר.

יום 8 טנגיר

הבוקר הקדשנו למדינה בטנג'יר ולחיפוש הבית של סבא ובית הכנסת היהודי...יש פה כמה. הם היו סגורים בגלל שבת. עוד נשוב.

סך הכל מדינה משופעת סמטאות כיאה לעיר במרוקו. נחמד להאבד בה. יש כמה בתי קפה, ריאדים, נקודות תצפית. וקניות כמובן.

בערב יצאנו לנסיעה לאורך קו החוף ולנקודה בה האוקינוס האטלנטי נפגש עם הים התיכון. נקודת תצפית נחמדה. עברנו דרך הוילות המפוארות של עשירי העיר. כולל ארמון המלך.

המועקה עדיין כאן, כאבי חניכיים, שיניים ובכלל תחושה כללית ואנרגיה נמוכה. עוד ערב קשה עבר על כוחותינו.

יום 9 טנגיר ושפשוואן

היום הזה, הוא היום הטעון ביותר בטיול, וכאילו כל האמוציות התנקזו אליו. היום נפתח את הבוקר בבית הקברות היהודי בביקור בקבר של אמא של אבא, אותה איבד בגיל 3.

הבוקר התחיל אחרי לילה כמעט ללא שינה עבור רובנו, ועם משימה שלי לפשר ולהרגיע כדי שהיום הזה יעבור בשלום ונוכל גם להנות ממנו, הרבה דמעות זלגו, הרבה אמוציות באוויר. כאילו הכל היה צריך לצאת ולהשתחרר.

הבוקר עשיתי גם את המדיטציה וריטואל הצ'י קונג שלי, כי הבנתי שרק כאשר אני מקפידה על הפעולות שמעלות את האנרגיה שלי, אז היום טוב יותר עבור כולנו.

היום יהיה מדהים, אני יודעת🙌

לאחר שעה יצאנו לכיוון שפשוואן, כשעתיים נסיעה עם ציפיות גבוהות.

להפתעתי הדרך היתה מהממת בתוך נוף של הרי הריף, שמסתבר שהם בית הגידול של מריחואנה, והיא לגמרי חוקית כבר במרוקו, בשפשואן ניתן למצוא קופי שופס בדיוק לזה.

סידרתי לנו פלייליסט רגוע לנסיעה.

בהגעה לשפשואן הרכב הוריד אותנו באזור חניית אוטובוסים לתיירים ומשם הטיפוס לכפר הינו דרך מדרגות ורחובות הכפר, עד שמגיעים לשערי המדינה. סמטאות כחולות, חנויות, הרבה מאד תיירים, כולם מחפשים את הפריים המושלם. האמת היא שבשעות הבוקר צהרים שהגענו, השמש קצת מחבלת בתמונות, ואומרים שנחמד יותר בערב, אבל לישון שם כדאי רק כמוצ'ילר, כי כל המלונות הם ריאדים בתוך המדינה.

*לא מתאים למבוגרים, או מתקשים בהליכה*

בשלב כלשהו מגיעים לקסבה ולככר החאמם, שם יש כיום בעיקר מסעדות. יפה כמו באינסטגרם...נחמד לכמה שעות שיטוט וירידה חזרה.

אפשר לקחת כאן מדריך מקומי, אני סמכתי על האינטואיציה שלי, שלא איכזבה.

ערב אחרון בטנגיר

למחרת מתחילים במסע הביתה, לצערי נאלצנו לעבור דרך מרקש כולל לילה נוסף שם, הפעם נלון בריאד, מקווה מאד שיעבור בשלום, כי אני קצת בחששות ממנו.

יום 10 - מרקש

אז הגענו חזרה למרקש, נסיעה קצרה אל תוך הקסבה, הריאד שלנו נמצא דקות ספורות מהכביש בו יכול להגיע ואן. הריאד מהמם, אותנטי, מעוצב יפה וכל הפרטים בו מושקעים ונראים כמו בתמונות.

אבל, זה לא מתאים לכל אחד, הובלת המזוודות, רמות השירות, אביזרים בחדר. זה נחמד כחוויה חד פעמית. אני אישית דווקא הרגשתי כאן הכי אותנטית, אבל זו החוויה האישית שלי.

יצאנו בערב לטייל ולאכול ברחובות הסמוכים, והרגשתי שאני בתאילנד. הריחות, הרעשים, הריח, האופנועים, הפיח, מקומות של אוכל רחוב. הכל הזכיר לי את הטיול אחרי צבא. הכל הרבה יותר אותנטי וחווייתי, וגם בסיור לילה מצאנו מקום מגניב לשבת ולשתות. משהו באווירה מקומית. אין אלכוהול, אין שישה. והאמת, לא צריך.

שלב הסיכומים,

מרוקו מדינה לא קלה לטיול. אם מתרכזים רק במרקש וסביבתה, אפשר להנות במרחקי נסיעה סבירים, תשתיות ומלונות ברמה גבוהה. לשאר היעדים הייתי ממליצה על טיסות, שגם הן קצת בחסר פה, אין כל יום או כל נתיב.

האנשים מאד נחמדים, שוחרי שלום, שירותיים ואדיבים. לא לפחד כלל.

באשר למסע השורשים, אנחנו לא משפחה מרוקאית טיפוסית, אני ואחותי גדלנו בקיבוץ בבית ללא תקשורת או חום וקולולו.

יצאתי למסע עם חשש כבד, איך נעבור 10 ימים יחד, כאשר לא היינו יחד יותר מיומיים ב30 שנה האחרונות.

זה קצת התפוצץ בפנים, ועבורי החוויה היתה מעורבת, ימים טובים, ימים רעים, קרועה בין המשפחה שבניתי לבין המשפחה שנולדתי אליה, פערי דורות, וקצרים בתקשורת... בקיצור תעברו טיפול שורש בבית לפני שאתם יוצאים יחד לטיול שורשים.

חייבת להודות לשני המלווים הרוחניים שלי בנסיעה, שבלעדיהם לא הייתי מצליחה לצוף מעל מים.

ג'ו דיספנזה עם מדיטציות הבוקר

ומאמן הצ'י קונג שלי ביוטיוב.

ובסוף בסוף,

ישארו הזכרונות הטובים, החוויות, החלום שהתגשם.

מבחינתי, עשיתי עבודה טובה, מדהימה, כמעט בלתי אפשרית. ואני לא צריכה לסחוב את הצרות של כולם על הגב שלי.

ביי מרוקו,

I am the queen of my domaine 👑